אברהם עופר

אברהם עופר נולד בשם אברהם הירש למשפחת סוחרים בעיירה חורוסטקוב שבפולין.

 

בשנת 1933, בהיותו בן 12, עלה לישראל יחד עם אחיו הבכור ואחיותיו. את לימודיו התיכוניים עשה בבית-הספר התיכון בבית הכרם, והיה פעיל בתנועת הנוער "המחנות העולים". אחר כך הצטרף להגנה ושירת בחיל הנוטרים.

 

ב-1942 היו הוא ואשתו, שושנה עופר, בין חברי הגרעין שהקימו את קיבוץ חמדיה בעמק בית שאן, ובאותה שנה נישאו.

 

ב-1944 היה בין מקימי המשמרת הצעירה של מפא"י.

 

במלחמת העצמאות היה בין מקימי חיל הים בתפקיד ראש מחלקת כוח האדם במטה החייל.

 

ב-1952 נבחר למזכיר מפא"י במחוז תל אביב.

 

ב-1958 התמנה לסגן מנהל כללי של משרד החקלאות לענייני כלכלה והשתתף כחבר במשלחת שניהלה את המשא-ומתן בין ישראל לשוק האירופי המשותף.

 

בשנת 1965 נבחר למועצת עיריית תל אביב, וכיהן בתפקיד סגן ראש העיר בשנים 1965-1967.

ב-1967 נתמנה למנהל כללי של שיכון עובדים.

 

ב-1969 נבחר לכנסת השביעית מטעם מפלגת העבודה וכיהן כחבר כנסת עד מותו ב-1977. הוא נודע בדעותיו היוניות. בנאום נבואי שנשא בכנסת עמד על הסכנה שמהווה גוש אמונים, שאותו כינה בהזדמנות אחרת "סרטן בגוף האומה".

 

ב-1974 נתמנה לשר השיכון בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. תקופתו במשרד השיכון התאפיינה בתנופת בנייה גדולה, שעיקרה היה בניית יותר ממאה אלף דירות לזוגות צעירים ולחסרי דיור והקמת שכונות חדשות ברחבי הארץ.

© 2023 by  Memorial. Proudly created with Wix.com